<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן קצ"ח</h1>
<h2>דף ל:</h2>
להגעיל כלים דכתיב (במדבר ל"א) כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וגומר, ודוקא כלי שאינו בן יומו ואז אפילו בתוך כלי כשר מותר להגעילו ואם בכלי אסור שאינו בן יומו טוב יותר, אבל תוך כלי אסור בן יומו לא יגעיל, וכן להכשיר הכלי על ידי הגעלת עצמו אסור כל זמן שהוא בן יומו, ודוקא דרך הגעלה אסור בבן יומו לפי שחוזר הכלי ובולע האיסור שפלט במים אבל דרך ליבון מותר ולא שייך ביה האי טעמא, ולהגעיל כלים לצורך פסח אם מגעילן ערב הפסח קודם ארבע שעות מותר אפילו שניהם בני יומן, דאין בהם רק טעם חמץ של היתר ולכך שרי דנותן טעם בן נותן טעם הואא) וכן להגעיל כלי של בשר בכלי שנשתמ' בו בשר בן יומו להשתמש בו חלב או איפכא מותר אבל לאחר ד' שעות אסור להגעיל בכלי שאין בו ס' אלא כלי שאינו בן יומוב) משום דטעם חמץ הנכנס בקערה כשנפלט במים לאחר ארבע שעות דמטא זמן איסור חמץ נעשו המים איסור וחוזרים ונבלעים בכלי, וכלי שיש בו ששים מן הנגעל מגעילן בתוכו אפי' כלי של בן יומו ובלבד שלא יהא הכלי שמגעילין בו בן יומוג) ודין בן יומו נהגו העולם להצריך מעת לעת אבל דבר המבושל בכלי שאינו בן יומו מותר באכילה כי לא הצריכו להגעיל רק גזירה אטו בן יומו ובכאן לא שייך גזירה, ודבר שתשמישו על ידי האור צריך ליבון ושתשמישו על ידי חמין סגי בהגעלה, ושתשמישו על ידי צונן סגי בהדחה, וסכין (ע"ז דף ע"ו וירושלמי) אע"פ שתשמישו על ידי חמין אם בא לאכול בו צונן (ש"ע דוקא באקראי אבל להשתמש בה בקביעות לא גרע משאר כלים שנוהגין להגעיל אפילו לצונן) נועצי' פעמים בקרקעד) ובסכין שאין בה גומות אבל אם יש בה גומות צריך לשפשף הגומות עוד במי' יפה (ש"ע אם יש בה גומות מלבנ' לחמין ומשחיזם לצונן). [סמ"ק סימן קצ"ח]. א) ומיהו כלים של בשר ושל חלב ושניהם בני יומן אסור להגעילן בכלי אחד אפילו קודם ארבע שעות כדפרי' בהג"ה גבי הלכות פסח. ב) ואז כשאינו בן יומו מותר להגעילו ערב פסח אפילו אחר ד' שעות אפילו למאן דאסר נותן טעם לפגם בפסח דאף לפי דבריו לא מתסר פגם בפסח רק בזמנו, דאז הוי חמץ במשהו, אבל בע"פ אינו במשהו אפי' לאחר שש שעות כדפריש לעיל. ג) פי' רבינו ברוך כשבאים להגעיל כלים של איסור שאינן בני יומן צריך שלא יהיו בני יומן משום תשמיש דחמין אפילו דהתר דאם נשתמש בו תוך אותו היום בחמין אפילו דהתר כגון מים רותחין הרי האסור הנבלע בכלי נותן טעם במים לשבח וחוזר ובולע ונעשה בזה בן יומו וצריך להמתין מעת לעת מאותו תשמיש קודם שיגעילנו, ודוקא כלי שבלוע מן אסור אבל מהיתר להיתר כגון מבשר לחלב אפילו נשתמשו בחמין באותו היום אין לחוש משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתר כמו גבי חמץ ע"פ קודם ארבע שעות כדפיר' בפנים גם גבי הגעלה מבשר לחלב אם הגעילן אפילו בני יומן מותר משום דהוי נותן טעם ב"נ טעם דהיתר אך לכתחלה אסור להגעיל שום כלי בן יומו ואפילו מבשר לחלב גזירה אטו כלי של איסור, וגם נראה דנ"ט בנ"ט גופיה דשרי היינו דוקא דיעבד אבל לכתחלה אסור לגרום, מדקאמר דגים שעלו בקערה מותר לאכלם בכותח משמע דוקא עלו דיעבד אבל לכתחלה אסור להעלות בקערה של בשר כדי לאכלם בכותח, ואל תשיבני מפני מה התיר רבינו ברוך להגעיל כלים בע"פ לכתחלה קודם ארבע שעות משום נ"ט בנ"ט משום דהתם לפי שעה הוא, וגם לא מיחלף בכלים של איסור כמו גבי בשר וחלב וכן לא קשיא מאי דשרינן גבי הגעלה דבשר בחלב אף על גב דנשתמש בתוך אותו היום במים חמין, דהתם דיעבד הוא כשבא לשאול על ההגעלה, כללא דמילתא לענין לכתחלה ודיעבד לגבי נ"ט הכל תלוי' בשעת שאל' לחכם אם כבר נעשה נותן טעם בנ"ט והוא שואל עליו אם מותר מבשר לחלב או איפכא אומרים לו מותר ואם קודם שנעשה נותן טעם בנ"ט הוא שואל עליו אם מותר לגרום נ"ט בנ"ט כדי לאכלו מבשר וחלב או איפכא אומר לו אסור כמו גבי דגים דאסור להעלותן לכתחילה בקערה של בשר כדי לאכלה בחלב וכן גבי הגעלה מהאי טעמא. ד) בקרקע קשה ולא רכה ולא באבן וטעמא משום שהקרקע קשה הוא אספר"א בלע"ז ומעברת האיסור הנדבק בסכין וכן לא סגי לנועצו באפר מהאי טעמא אך אם ישפשף יפה באפר מגובל או בטיט שפיר דמי וכל זה לחתוך בו צונן אבל לחתוך בו רותח בעי הגעלה בחמין עם שפשוף בטיט, ויש שנהגו להשליך המים חמים על הכלים להגעילם ואין זה טוב דשמא הערוי ככלי שני וגם מן הקערות אף על פי שתשמישן על ידי ערוי מכל מקום אסור שפעמים מדיחין אותו על ידי האור ממש ובחול המועד של פסח אין מגעילין כלים אפילו אינן בני יומן אפילו בכלי שיש בו ס' משום דקיימא לן חמץ בפסח במשהו והיינו משעה שחייבים עליו כרת ואילך.
